לפתוח את הלב

מאז שתמר אמרה לי לפני כמה חודשים, שצריך פשוט לפתוח את הלב,

אני שואלת את עצמי כל הזמן למה היא התכוונה?

מה? הלב שלי לא פתוח? ואיך אני יכולה לפתוח אותו יותר?

והאם זה בכלל תלוי בי ובמה שאני מחליטה?

אין לי תשובות, אבל התחלתי יותר לשים לב מתי הלב שלי נסגר.

כשאני דואגת בגלל משהו, נפגעת ממישהו, עצובה או כועסת אני מרגישה שהוא נסגר.

ואז כשהוא סגור יותר קשה להרגיש מה השני צריך ולמה הוא זקוק …

אולי חלק מכם מרגישים שזה מיותר לפתוח את הלב, אבל אני מאמינה שאם הלב פתוח , אז הרבה יותר נעים וקל לכולם.

אנחנו מרגישים יותר אחד את השני וחשוב לנו יותר לשמח את השני. יותר קל לנו לתת ויותר קל לקבל. יותר קל לשתף בדעות שלי ולקבל את הדעות של הזולת,

אפילו כשהן שונות ובכלל קל יותר לוותר…

ואיך אצלכם ? מתי אתם יודעים אם הלב סגור או פתוח ?

יש לכם טיפים איך לפתוח את הלב כשהוא נסגר ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *