רנה מגריט – צייר בלגי, מאה 20

כדי להבין את יצירותיו של רנה מגריט, נתחיל עם בדיקה של מהו סוריאליזם, הסוריאליזם פעל החל משנות ה 20 של המאה ה 20. מטרתם הראשונה של מייצגיו הייתה לערער את היסודות של המשטר הקפיטליסטי עליו הייתה מושתתת השקפת העולם המערבי באותן שנים. עד הסוריאליזם, ייצוג המציאות היה מבוסס על מראהו הריאלי של אובייקט.  הסוריאליזם העלה את הרעיון שעל האמן לחפש ייצוג לסתירה שבין האמת החיצונית לאמת הפנימית של האמן, לעסוק בניגודים המאפיינים את המציאות הנגלית – ולמצוא את מקומו של האדם באמצע בין שני ניגודים.
רוב הסוריאליסטים האמינו ב"טכניקת המקרה" היוצר קשר בין אלמנטים שלא היה ביניהם קשר קודם. ועסקו גם בתכנים 'מתוך התת מודע' של האמן . חלק מהאמנים עסקו בחלומות – שאיפשרו להם לבחון מצבי סתירה, כמו למשל: חלום ומציאות.
מגריט טען שיצירותיו – אינן מבוססות חלום המזמין מנוחה ורגיעה  – אלא חלום שמטרתו דוקא לעורר את האדם. הוא אינו שובר את חוקי הטבע אלא עוסק בגילוי שאלמנטים הנמצאים במצב ניגודי בכל זאת מקיימים דיאלוג, ומגיעים לסינתזה. חיבור בין ניגודים יכול להגיע לאמירה מגובשת אחת.

מגריט צייר 3 ורסיות שונות של הציור "מחוז ארנהיים":                                                                                                                 1. הר שצורתו כראש ציפור עם כנפיים פרושות וחלון עשוי לבנים, ועל אדן החלון – 2 ביצים.
2. הר שפסגתו מעוצבת כציפור שכנפיה פרושות, חלק מזכוכית החלון שבורה ועל חלקיה שעל הרצפה, מצוייר אותו נוף.
3. שוב ציפור בפסגתו של הר ועל אדן החלון קן עם ביצים.
כאשר הציפור מופיעה כעשויה מאותו חומר כמו ההר, טבעי שאנו מחפשים קשר בין חלקי המציאות שהופך אותם לתופעה אחת מחוברת והרמונית. – ישנו הטבע שיד אדם לא נגעה בו, וישנן הלבנים המסותתות שמאזכרות את האדם שבנה את המציאות הזו בדרכו הייחודית להתבונן בה. כלומר, לפי מגריט – המציאות כולה מבוססת על חומר משותף אחד והוא כנראה הרצון של כל מרכיביה לחיים, לטוב ולאהבה, מצד שני נראה שדווקא הניגוד הוא שמאפשר לאלמנטים כל כך שונים זה מזה, לחיות בקשר הדדי מאוזן ורגוע. זהו מצב לא מוכר לנו כבני אדם. לכן הוא מעורר בנו תחושת מסתורין ואפילו אי נחת.  אבל, הוא גם מחייב אותנו לחקור יותר לעומק את תפיסת המציאות שלנו ולבדוק את תפקידו של האדם בחיים הללו, במציאות המורכבת שלנו.
בעצם מגריט שואל: מהו הטעם בחיינו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *